החלטה בתיק בפ"מ 6509-11-12

לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה בתאריך 03.11.12 למשך 30 ימים.

1.       על פי כתב האישום בתאריך 03.11.12 בשעה 16:30 נהג המבקש בכביש 90 מכיוון כללי טבריה לכיוון מגדל, עקף רכב אחר כשהדרך לא היתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע עקיפה בבטחה וגרם סיכון לנסיעתו של רכב אחר, בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה.

2.       ב"כ המבקש עתר לביטול הפסילה, טען כנגד קיומן של ראיות לכאורה ולפגמים בשימוע כיוון שהקצין התעלם מעדותו של מר טייב טאטור; לא הסביר למבקש כי קיימת לו זכות היוועצות עם עורך דין טרם השימוע; התעלם מנסיבות ביצוע העבירה וביסס את החלטת הפסילה רק על עברו התעבורתי של המבקש. ב"כ המבקש הסביר כי המבקש נוהג להגיע למקום עבודתו ברכבו הפרטי, ולשם כך זקוק לרישיון הנהיגה.

3.       ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, טען כי מסוכנות המבקש נלמדת מאופייה של העבירה ונסיבותיה, הגיש את תיק החקירה והפנה לעברו התעבורתי של המבקש.

4.       מעיון בתיק החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום:

בדו"ח נסיבות המקרה ציינה השוטרת כי כאשר עמדה בפיקוח תנועה בתחנת אוטובוס בגדוד ברק הבחינה ברכבו של המבקש עוקף רכב אחר, בסיבוב בו אין שדה ראיה מספיק ותוך סיכון כלי רכב שהגיעו מולו. כתוצאה מכך, רכב שהגיע מהנתיב הנגדי נאלץ לסטות מנתיבו, עלה על המדרכה עם הגלגל הימני הקדמי ונעצר. השוטרת תארה כי שמרה על קשר עין רצוף, סימנה למבקש לעצור, אולם הוא המשיך בנסיעתו ועצר בשלב מאוחר יותר. תיאור האירוע על ידי השוטרת מגבש את יסודות העבירה המיוחסת למבקש.

בתגובתו לדו"ח ולשימוע, לא כפר המבקש בעצם ביצוע העקיפה, אלא בסיכון שהיוותה עקיפתו:

בתגובת המבקש לדו"ח, כפי שתועדה בזמן אמת, מסר המבקש: "הרכב שלפני רצה לחנות בגלל זה עקפתי אותו וזה קו מקופקף (כך במקור) אז מותר לי".

בתגובה מאוחרת יותר מסר: "אני לא עשיתי כלום. תתחשבי בי".

במהלך השימוע טען המבקש: "אני לא עשיתי כלום. היה רכב שרצה לחנות ואני עברתי אותו".

5.       הסנגור המלומד טען כי ברכבו של המבקש היה נוסע נוסף וכי הקצין הפוסל לא שקל את אמרת הנוסע, התומכת בגרסת המבקש.

ואולם, בתגובתו לדו"ח לא ציין המבקש כי היה עמו נוסע נוסף החפץ למסור גרסה ואף במסגרת השימוע לא העלה טענה כזו, לכן אין תימה שהקצין הפוסל לא נדרש אליה.

טענת המבקש לפיה היה עמו עד ראיה, הועלתה לראשונה במסגרת בקשה זו. העד הנטען, מר טייב טאטור לא הגיע לדיון ולבקשה צורף תצהירו המנוסח בצורה זהה לתצהיר המבקש בנקודות העובדתיות השנויות במחלוקת.

בשלב מקדמי זה, אין בית המשפט נדרש לקביעת מהימנות או משקל דברי העד, ואלו ייבחנו במסגרת התיק העיקרי, גם בשים לב לגרסתם הכבושה של המבקש והעד ביחס לנוכחות העד במקום האירוע.

6.       הנה כי כן, קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום.

7.       העבירה המיוחסת למבקש חמורה, מהווה סכנה לשלומם וביטחונם של המשתמשים בדרך ולא אחת נגרמות בגינה תאונות דרכים קשות.  

8.       המבקש נוהג משנת 2009 ומאז צבר לחובתו 7 הרשעות קודמות, כולן בגין עבירות קנס ואין בעברו עבירה דומה או עבירה חמורה אחרת. עברו התעבורתי של המבקש מעיד כי עסקינן בנהג זהיר בדרך כלל וכי העבירה דנן אינה מאפיינת את דרך נהיגתו בשגרה. 

9.       הסנגור טען לאי תקינות השימוע כעילה לביטול הפסילה המנהלית. לדבריו, נפגעה זכות המבקש להיוועץ בעורך דין במסגרת השימוע. כיון שהמבקש לא ביקש לערוך שימוע נוסף בפני הקצין, עתה כשהוא מיוצג, וכיון שעניינו נדון בבית משפט זה כבראשונה תוך שקילת כל השיקולים הצריכים לעניין, לא ראיתי בטיעון זה של הסנגור עילה לביטול הפסילה המנהלית.

בניגוד לטענת ב"כ המבקש, הקצין הפוסל לא התייחס אך ורק לעברו התעבורתי של המבקש, אלא גם לחומרת העבירה, בציינו כי מדובר ב"תיק תלת"ן".